החלטה בתיק מ"ת 16541-12-11

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, ת"פ 16487-12-11, בו מואשם המשיב בעבירות בנשק (החזקה + נשיאה) לפי סעיף 144(א) (רישא + סיפא) + סעיף 144(ב) (רישא + סיפא) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בקשה זו היא הבקשה שבפני.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 30.11.11 בשעה 23.40 לערך, נהג המשיב ברכב שברולט באזור הכניסה לכפר ראמה, כאשר במושב שליד הנהג יושב בן דודו, מוניף עביד (להלן: "מוניף"). שוטרי יס"מ, אשר היו בניידת משטרה בסמוך, הורו למשיב לעצור את רכבו ובחיפוש ברכב, מתחת למושב הנוסע שליד הנהג, נמצא אקדח מסוג "סטאר" שמספרו מחוק, כשהוא טעון במחסנית ובה 7 כדורי 9 מ"מ, כאשר האקדח והמחסנית עטופים במגבת. המשיב החזיק באקדח, במחסנית ובכדורים בלא רשות על פי דין לעשות כן.

לטענת המבקשת יש ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בין היתר, דו"חות פעולה של השוטרים המציינים כי האקדח נתפס ברכבו של המשיב, כאשר המשיב נוהג ברכב; גרסת המשיב במשטרה, כאשר בשתי חקירותיו הראשונות שמר על זכות השתיקה ולא סיפק הסבר לעובדה שהנשק נתפס ברכבו כאשר הוא נוהג. רק בחקירתו השלישית סיפק גרסה לפיה מצא את האקדח בגינת ביתו והכניסו לרכבו על מנת להביא אותו לתחנת המשטרה, כאשר אינו מספק הסבר מדוע שתק בחקירותיו הראשונות. המשיב לא הסביר מדוע לא השאיר את הנשק בחצר ביתו והזמין משטרה. כן לא הסביר מדוע לא סיפר לבן דודו, מוניף, שהיה עמו ברכב, כי מצא נשק וכי הוא רוצה לנסוע למשטרת כרמיאל על מנת להסגיר את הנשק; מזכר של השוטר דני בריידין לפיו כאשר השוטרים עמדו לבצע חיפוש ברכבו של המשיב, המשיב טען כי אין ברכבו חפץ לא חוקי; הודעת סמיח שקיר לפיה הרכב בו נתפס הנשק אמנם רשום על שם סמיח, אך בפועל הוא נמכר למשיב עוד באוגוסט 2011; דו"חות פעולה של שוטרים שהשתתפו במעצרו של המשיב המעידים כי עובר לעריכת החיפוש ברכבו, המשיב נראה מבוהל; תעודת קצין משטרה לפיה האקדח שנתפס הינו "נשק" כהגדרתו בסעיף 144(ג) לחוק העונשין.

המבקשת טוענת כי עבירות הנשק מקימות עילת מעצר על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים")  וכי קיים יסוד סביר לחשש שבמידה והמשיב ישוחרר הוא יסכן את בטחון הציבור. נטען כי מספרו של האקדח הינו מחוק, דבר המעיד על כך כי מדובר בנשק לא חוקי,  אשר סביר כי היה אמור לשמש לביצוע עבירות ואף מכך ניתן ללמוד על מסוכנות המשיב. נטען כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט או להתחמקות מהליכי שפיטה.

כן טוענת המבקשת כי ההלכה היא כי כאשר מדובר בעבירות נשק, הכלל הוא כי יש להורות על מעצר עד תום ההליכים ורק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך של חלופה.

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולכך כי עבירות נשק מקימות עילת מעצר סטטוטורית בהתאם לסעיף 21 לחוק המעצרים. עם זאת, טוען ב"כ המשיב כי מדובר במשיב כבן 38, נשוי ואב ל-3 ילדים, ללא עבר פלילי כלל, המוכר לכל בני הכפר ומבחינתו מדובר במעידה חד פעמית שלא תחזור לעולם. נטען כי בעת שהמשיב עוכב ונבדק רכבו הוא מסר שמצא את האקדח והיה בדרכו למשטרה. כן נטען כי זו הפעם הראשונה שהמשיב עצור ותקופת המעצר השאירה בו חותם קשה ומהווה עונש כבד מבחינתו והוא הבין שעשה טעות והפנים את מהות המעשה שעשה. נטען כי מאחר שמדובר במעידה חד פעמית ואין חשש לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים, מאחר שרוב עדי התביעה בתיק הינם שוטרים, יש להסתפק בחלופת מעצר בבית הוריו בכפר סאג'ור.

ראיות לכאורה ועילת מעצר:

לאחר עיון בחומר החקירה ובטענות הצדדים, ובהתחשב בכך כי אין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה, אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת לכאורה סיכוי של ממש להוכחת עובדות כתב האישום, באופן שיקבע כי המשיב אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו. העבירות המיוחסות למשיב הינן עבירות נשק ולכן הן מקימות עילת מעצר בשל מסוכנותו של המשיב.

בתיק החקירה נמצאות הודעותיו של המשיב, אשר שמר על זכות השתיקה בחקירותיו הראשונות, מלבד טענתו כי הוא חף מפשע. בחקירתו השלישית טען כי הוא איש משפחה ואדם נורמטיבי וכי ביום האירוע, בסביבות השעה 23.30 - 23.40, רצה להסיע את בן דודו מוניף לביתו וכאשר ירד במדרגות הבית ורצה לעלות לרכב הבחין ליד סלע בחצר באקדח. המשיב הרים אותו כי חשב שזה צעצוע ומשהבחין כי מדובר באקדח אמיתי, לקח אותו וזרק אותו ברכב מאחורה וקרא למוניף (אשר "היה משתין") לעלות לרכב ואמר לו שהוא רוצה לרדת לתחנת המשטרה. מוניף שאל אותו מה קרה והוא אמר לו שיגיד לו בדרך ושיעלה מהר. המשיב טוען כי עלה לרכב ונסע כמו משוגע וטרם הספיק לספר למוניף. פתאום עצרה אותו ניידת יס"מ, אשר חסמה את הרכב והשוטרים ירדו ועשו חיפוש ברכב וכאשר שאלו אותו מה זה (לגבי האקדח) אמר שהיה בדרכו למשטרה וכי מצא את זה ליד הסלע אצלו והוא בדרך למשטרה למסור אותו. המשיב מספר כי השוטרים התנפלו עליו, נתנו לו מכות ביד, בראש ובצוואר והיכו אותו עם האלה ביד. המשיב שמע את מוניף צועק ואמר להם שהוא לא קשור.

המשיב סיפר כי מצא את האקדח עטוף במגבת והחזיק באקדח כדי לבדוק אם הוא אמיתי. המשיב נשאל מדוע לא התקשר למשטרה כשמצא את האקדח וסיפר כי זו הפעם הראשונה שקורה לו דבר כזה והוא נכנס לפאניקה והדבר הראשון שחשב עליו זה לנסוע לתחנת המשטרה, בתום לב. המשיב נשאל למה התכוון כאשר בזמן שנעצר אמר לשוטר כי הוא לא מחזיק משהו לא חוקי ברכב וטען כי זה לא נכון וכי תוך כדי שהוא הוציא את רישיון הנהיגה ומסר אותו לשוטר, שוטר אחר כבר מצא את האקדח בין המושבים האחוריים והמשיב אמר לו שהוא בדיוק בדרך למשטרה כי מצא אותו ליד הסלע בבית.

בן דודו של המשיב, מוניף, שמר על זכות השתיקה בחקירותיו הראשונות. לאחר מכן סיפר כי באותו לילה היה אצל המשיב, בן דודו. שתה קפה. בשעה 23.30 - 23.45 בערך ביקש מהמשיב שיסיע אותו הביתה. הם ירדו למטה במדרגות לרכב. מוניף נכנס מאחורי הבית "כדי להשתין" ואז חזר וראה שהמשיב בלחץ. שאל אותו מה קרה. המשיב אמר לו אני אספר לך בדרך ואני נוסע לכרמיאל לתחנת המשטרה.

מוניף סיפר כי עלה לרכב וקיבל טלפון מאח של אשתו שביקש ממנו לאסוף את בנו החייל, שחזר מהבסיס, מהצומת של הכפר. מוניף אמר למשיב שצריך לאסוף את החייל והמשיב אמר לו שהוא נוסע לתחנת המשטרה והוא יאסוף אותו בדרך חזרה. המשיב ומוניף נסעו, הגיעו לצומת של הכפר, אז הם הסתובבו בכיכר של הכפר ועמדו במקום. מוניף התקשר לאח של אשתו לשאול איפה בנו והוא אמר לו שהבן שלו בצומת כרמיאל בכביש הראשי, אז הם הסתובבו עוד פעם לכיוון כרמיאל על מנת לקחת אותו ואז הגיעה ניידת משטרה ממול ועצרה אותם. השוטר שאל אותם לאן הם הולכים ומוניף אמר לו שהם צריכים לאסוף חייל בן דוד שלו מכרמיאל. השוטר אמר שהם יבצעו חיפוש ואז התחילו לצעוק "אקדח אקדח" והתחילו לתת למוניף מכות. מוניף טען כי לא ידע על קיום הנשק באוטו ולא ראה את האקדח עד לאחר שהמשטרה צעקה שיש אקדח באוטו ומוניף היה בהלם מוחלט. טוען ששתה בבית קפה וגם בירה, אך היה מודע למה שמתרחש סביבו.

אח אשתו של מוניף, כרים, סיפר כי באותו לילה היה בעבודה וביקש ממוניף לאסוף את הבן שלו כאשר יגיע לכניסה לסאג'ור. טוען כי כאשר התקשר למוניף בשעה 23.20 היה רעש כבד או צעקות וכאשר הוא הגיע לצומת סאג'ור ראה את מוניף מחוץ לרכב של המשיב ושוטר אחד מרביץ לו.

אשתו של המשיב סיפרה כי אכן מוניף הגיע לביתם והיא הכינה למשיב ולמוניף קפה והלכה לישון.

כן נמצאים בתיק החקירה, בין היתר, דו"חות ומזכרים של השוטרים, מהם עולה כי האקדח שנתפס בחיפוש ברכב המשיב היה עטוף במגבת וחבוי מתחת לכיסא וכי השוטר דני בריידין שאל את המשיב "האם יש משהו ברכב שלא צריך להיות" והמשיב מסר כי "אין כלום" וכי הם נוסעים לאסוף חייל ובהמשך נתפס ברכב האקדח. במסמכים אלה צוין כי מוניף גילה התנגדות למעצר ולכן הופעל כוח כנגדו. כן עולה מהמסמכים כי המשיב נראה מבוהל כאשר עצרו את רכבו וכי המשיב טען שהאקדח לא שלו והוא מצא אותו ורצה להביאו למשטרה. כן צוין כי מוניף טען כי הוא לא יודע כלום. כן קיימת תעודת קצין משטרה לפיה האקדח שנתפס הינו נשק.

יש במכלול הראיות המצויות בתיק החקירה, הכוללות את הודעות המשיב אשר קושר עצמו להחזקת הנשק ובחלק מהודעותיו שומר על זכות השתיקה ואינו מספק הסבר סביר להמצאות הנשק ברכב מוסתר מתחת לכסא הנוסע ומגולגל בתוך מגבת ו/או לשתיקתו בחקירות הראשונות, וכן הראיות הנוספות בתיק, כמפורט לעיל, כדי לענות על דרישת הראיות לכאורה לעניין סעיף 21 לחוק המעצרים ולהביא למסקנה לפיה, לכאורה, המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו.

מדובר בעבירות נשיאת והחזקת נשק לא חוקי, אשר בשים לב למספרו המחוק סביר להניח כי היה אמור לשמש לביצוע עבירות. על כן, בנסיבות העניין, ניתן לומר כי נשקפת מסוכנות מהמשיב והמשיב לא הפריך מסוכנות זו. מכאן שקמה גם עילת מעצר בעניינו של המשיב.

כלל הוא כי כאשר מדובר בעבירות הקשורות בהחזקת נשק, כאשר הנשק עלול לשמש לביצוע עבירות פליליות או לפגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור, נשקפת מן המבצעים סכנה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים ורק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להשיג את מטרת המעצר על דרך של חלופה. ראו: